יורד "קפטן אינטרנט" לדרגת נער הסיפון לאלתר

לפני הרבה הרבה שנים, המציא האדם את העיתון. בין ספר לטלגרף, זה היה אחד המודלים העיקריים להפצת מידע.

ואז הגיע האינטרנט.

העיתונים ראו את המדיה החדשה וזה אחר זה החלו לפרסם את הכתבות שלהם גם שם. הבעיה היא שהם לא הבינו את המדיום.

האינטרנט כמו שאנו מכירים אותו היום עבר הרבה שינויים, אבל היתרון הכי גדול שלו כל פני כל צורת תקשורת אנלוגית אחרת הוא ההיפר-קישור (Hyperlink). קישורים אלו מאפשרים ניווט בתוך העמוד ומחוצה לו. ישנן שתי דרכים עיקריות להגיע לאתר – האחת היא להכניס את הURL (או כתובת ה IP של השרת) בשורת הכתובות בדפדפן והשניה היא קישורים. מכיוון שנסיון לכתוב כתובות אקראיות בשורת הכתובות לרוב לא מביא לתוצאות הרצויות, וגם מסע הפרסום הטוב היותר לא יחקוק את הכתובת בזכרונות כל משתמשי האינטרנט, קישורים הם הדרך הטובה ביותר להביא אנשים לאתר. לא סתם קישורים נכנסים מאתרים חיצוניים הם מרכיב חשוב ב Google PageRank ולכן בעלי רוב בעלי האתרים רוצים כמה שיותר קישורים נכנסים. אם לא יקשרו אליכם, מנועי חיפוש לא יגיעו לאתר, ושוב לא יודעים עליו והוא לא רלוונטי. קישורים נכנסים נמצאים ביחס ישר לתעבורה, והחשיבות שלהם עצומה.

ולמה כל החפירה?

מט"ח העלה לאינטרנט את כל ספרי הלימוד שהוציא

מט"ח העלה לאינטרנט את כל ספרי הלימוד שהוציא (לחצו להגדלה)

היום גלשתי במדור המחשבים והאינטרנט של עיתון הארץ, הידוע בשם קפטן אינטרנט. התפרסמה כתבה תחת הכותרת "מט"ח העלה לאינטרנט את כל ספרי הלימוד שהוציא". אני תמיד שמח לראות נתינת ידע. פרויקט גוטנברג מעלה ספרים לצפיה חופשית. ארכיון האינטרנט מכיל מליוני יצירות שונות מטקסט דרך אודיו ווידאו לתוכנות. ויקיפדיה מרכזת ידע מתחומים שונים, ומעל כולם יושבים מנועי החיפוש שעושים את כל המידע הזה נגיש למשתמשי הקצה הם חלק קטן ממה שעושה את הרשת למקום שכ"כ כיף לגלוש בו. ואם חסכנו את חייהם של כמה עצים בזמן שהעדפנו עותק דיגיטלי, אפילו יותר טוב.

תגובות לכתבה

תגובות לכתבה (לחצו להגדלה)

הכתבה מספרת על המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), שבתהליך לאפשר גישה לספריה שלהם דרך האינטרנט. ללא קשר לכותרת המגמתית שבה "כל הספרים" מתפרש כ"ספרים לכיתות ה' עד י"ב" והעובדה שהספרים זמינים רק למנויים כאשר אין אפשרות נראית לעין להרשם או להתחבר פחות חשובה כרגע מהעבודה שלא היה קישור בודד בכתבה. לא לאתר מט"ח, לא לאתר הספריה הוירטואלית, לא לאתר משרד החינוך שהוזכר מספר פעמים ולא לעמוד המכיל פרטים על המצוטטים. רק כשהגיעו תלונות בתגובות לכתבה הואילו בטובם הכותב/עורך להכניס לינק בודד, וגם לו לקח שלוש וחצי שעות מהרגע שנכתבה התגובה הראשונה לרגע העדכון.

התפיסה המוטעית של כתבה אינטרנטית כהעתק ישיר של כתבה מודפסת הוא שגוי בבסיסו. העימוד שונה, ניתן להכניס סרטונים ונדירות הכתבות שלא מקבלות תגובות. העיתונות האינטרנטית היא כלי אינטרקטיבי וחברתי. במקום להעשיר את הקורא ולתת לו פתח למקומות חדשים וידע נוסף. אמנם יש היבטים חוקיים לקישורים לאתרים, אבל כמו שכל פרסום הוא פרסום טוב, כך גם כל קישור הוא קישור טוב, ללא קשר אם הוא קישור לערך או כתבה בתוך האתר ולא לעמוד הראשי. אם ניתן להגיע לעמוד, צריך לקשר אליו.

עכשיו לכו גלשו וקשרו לאתר רנדומלי.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s