הדבר

ואכן, זו היתה השעה שבה יכול היה למצאה. עד שעה ארבע לפנות בוקר אין עושים בדרך כלל דבר אלא ישנים – אפילו היה הלילה ליל בגידה. כן, ישנים עד שעה זו, והדבר מרגיע כיון שתשוקתו הגדולה של לב חרד הוא להחזיק ביצור האהוב עד אין קץ, או להשקיע אותו יצור, בעת העדרו, בשינה ללא חלומות אשר לא יבוא לה סוף כי אם ביום בו ישובו יימצאו יחדיו. (93)

אלבר קאמי, הדבר. תרגום: יונתן רטוש. הוצאת עם עובד, 1976.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s