האיקו // בית הבובות

היבריס של שליטה

הדים בין התודעה

בבית הבובות

סיימתי היום את העונה השניה והאחרונה של הסדרה Dollouse. אני מת על העבודה של ג'וס ווידון, הבעיה היחידה שלי איתו היא שהוא כותב טלויזיה של תחילת המילניום כשעברנו כבר עשור מאז. מה לעשות, פרקים בדידים המנותקים אחד מהשני או מחוברים בצורה רופפת היו מצויינים עד הגעת "הטלויזיה האיכותית" והעלילות הרציפות שלה. לא עוד בעיה והתרה רק לפני סוף הפרק אלא המשכיות נושאית משבוע לשבוע שמאפשרת לגבש דמויות ולא למחזר את השטיקים שהן אומרות. אחרי שפוקס ביטלו את הסדרה הקודמת של ווידון, Firefly, הנהלת הערוץ נשטפה במליוני מכתבים ממעריצים, ולכן כשהרייטינג של דולהאוס דשדש, נתנו לווידון התראה מוקדמת. התוצאה היא עונה ראשונה של ג'וס הישן ועונה שניה של ג'וס הלחוץ בזמן, המסתגל, המתפתח. העונה הראשונה של דולהאוס היא אקספוזיציה ארוכה על גבול היבשושית לעונה שניה ממוקדת שבועטת כאילו אין מחר (ואין). לא קשה לצלוח את העונה הראשונה, אבל מי שמתמיד מקבל את הפרס שהיא העונה השניה.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s